קיצור של אקרילוניטריל בוטאדיאן סטירן, חומר פלסטי נפוץ המשמש לייצור גופי כרטיסים מעוצבים. הפלסטיק המשמש לייצור גופי כרטיסים מעוצבים (או מוזרקים) עבור כרטיסים מסוימים (עיין בערך PVC). חומר פלסטי המשמש לייצור כרטיסים עמידים בפני עיוות בחום.

ATM הם ראשי התיבות של Automated Teller Machine - מכונת קופה אוטומטית (מכונת מזומנים). זהו מכשיר הנמצא, בדרך כלל, במקום ציבורי ומאפשר למחזיקי כרטיסים לבצע פעולות בנקאיות בסיסיות, לרבות משיכת מזומנים.

מידת ההפרדה (רזולוציה) של מדפסת. דוגמה: 300 dpi מציין כי המדפסת מסוגלת לייצר 300 נקודות צבע בכל אינץ' בכרטיס. הערה: כאשר בוחנים את שחזור הצבעים עבור מדפסת כרטיסים CardJet, ההפרדה של הזרקת הדיו חייבת להיות 2400 dpi ומעלה כדי להגיע לצבע שווה-ערך ל-300 dpi של מדפסת בסובלימציית צבע.

מפרט המגדיר את צורת העבודה עם כרטיסי אשראי המבוססים על כרטיסים חכמים - אותות חשמליים, פקודות, נתוני חובה על הכרטיס, נתוני רשות שנמצאים בכרטיס, תהליך קריאת הכרטיס, מתן קוד סודי לכרטיס ועוד. המפרט מגדיר גם את צורת העבודה של מסוף האשראי ואת התנאים שהמסוף צריך לקיים על מנת להיות מסוף שתואם לעבודה עם כרטיסי אשראי. למשל - המפרט מגדיר שלמסוף יהיה מקש אישור פעולה בצבע ירוק, מקש ביטל פעולה בצבע אדום ומקש תיקון בצבע צהוב. כמו כן, המפרט מגדיר את צורת היישום כפי שהוא צריך להיכתב ולעבוד מול הקמעונאי ומול מחזיק הכרטיס מפרט את סוגי הנתונים שעל המסוף לקבל ואת הנתונים השונים שהתוכנה חייבת לבדוק מול הכרטיס ומול המסוף - למשל הרשאות שונות לצורות תשלומים שונות. המפרט נכתב לראשונה בשנת 1996 בשיתוף פעולה של שלוש מחברות האשראי הגדולות בעולם:Europay/Mastercard/Visa ומכאן שמו EMV, והוא מסתמך בבסיסו על תקן איזו 7816 לכרטיסים חכמים.

המונח EPROM הוא קיצור של Electrically Programmable Read-Only Memory. זוהי טכנולוגיה של זיכרון לכתיבה חד-פעמית, מחיקה באמצעות קרניים אולטרה-סגולות, כתיבה מחדש וחוזר חלילה.

חיבור חיצוני מהיר המשמש לחיבור ציוד היקפי, מכונה גם IEEE 1394.

HDP הוא קיצור של High Definition Printing. זהו תהליך ההדפסה בחדות גבוהה המאפשר הדפסת תמונות בצבע מלא על גבי פס העברה (פילם) נקי מסוג HDP. לאחר מכן ממזגים את פס ה-HDP עם הכרטיס באמצעות החום והלחץ של מכבש חם. טכנולוגיה מהפכנית זו מאריכה את חיי הכרטיס ומייצרת באופן עקבי את צבע הכרטיסים הטוב ביותר הקיים – גם על כרטיסים בגימור מאט קשים להדפסה, כרטיסי קרבה וכרטיסים חכמים.

חומר מגן נקי או הולוגרפי שנועד להעניק כרטיס בטוח עם חיים ארוכים. חברת Fargo מספקת שני סוגים: 'רובד-על בהעברת חום' הוא חומר בעובי של 0.25 מ"מ המשפר את בטיחות הכרטיס ואת אורך חייו. רובד-על מסוג PolyGuard ניתן להשיג בעובי של 1 מ"מ ושל 0.6 מ"מ והוא מספק הגנה מעולה עבור יישומים המחייבים שימוש בכרטיסים בעלי אורך חיים גבוה במיוחד.

שכבת כיסוי שקופה (O) המשולבת בסרטי הדפסה מסוג סובלימציית צבע ומיושמת באופן אוטומטי על כרטיסים מודפסים במטרה למנוע שחיקה מוקדמת או דהייה מקרני UV של התמונות. כל התמונות המודפסות בסובלימציית צבע חייבות להיות מכוסות בשכבה זו או ברובד-על כדי להגן עליהן.

פוליוויניל כלוריד (הידוע כ- PVC) הוא פולימר הנמצא בשימוש נפוץ. הוא בעל ערך רב בתעשייה הכימית ובצורתו הקשיחה משמש לייצור: ציפויים לבניינים, כרטיסי פלסטיק, מסגרות לחלונות, תקליטים(מכאן השם :תקליטי ויניל), צינורות ואביזרי אינסטלציה ועוד.

RFID - (ראשי תיבות של: Radio Frequency Identification) היא טכנולוגיה של תיוג אלחוטי באמצעות גלי רדיו, שאמורה להחליף את כרטיסי הזיהוי האישיים ואת הברקוד. בטכנולוגיה זו כל כרטיסון או מדבקה הינם שבב זעיר שמשדר למערכת המרכזית את האות הייחודי שלו באמצעות גלי רדיו. שימוש בכרטיסים אלו כבר קיים לצורך בקרת כניסה ופתיחת דלתות, מבלי שהעובד יצטרך להעביר את הכרטיס בחריץ של קורא הכרטיס המגנטי. שימוש נוסף יכול להיות בבדיקת נוכחות של אנשים, כמו תלמידים או חיילים ולדעת באופן מידי מי חסר, כאשר עולים לאוטובוס, או יוצאים לפעולה, מבלי צורך בפעולה של ספירה מפרכת. בכביש חוצה ישראל נעשה שימוש בתיוג אלחוטי, כמו גם בתחנות דלק, ובצבא ארצות הברית נעשה שימוש בתיוג אלחוטי על גבי מכולות. ישנם 2 סוגי משדרי RFID: אקטיביים ופסיביים. השבבים האקטיביים מכילים מקור אנרגיה וביכולתם לשדר עצמאית את המידע לקולט. השבב הפסיבי אינו מכיל מקור אנרגיה משל עצמו, והוא מקבל את החשמל שלו מהשדה החשמלי של המשדר. כל שבב מכיל זיכרון מעבד ויחידת שידור. ישנם שבבים שניתנים לתכנות מספר רב של פעמים, ישנם שבבים שניתן לתכנת אותם רק פעם אחת,וישנם שבבים שהם לקריאה בלבד. טווח השידור של השבב תלוי בגובה התדר עליו הוא משדר. ככל שהתדר גבוה יותר, כך טווח השידור גדול יותר. גודל השבב תלוי בסוג המשדר: הגדולים שבהם הם שבבים המחוברים לסוללות, המסוגלים לשדר למרחק של 100 מטרים ויותר, ומיועדים לתייג ציוד בעל ערך רב. ישנם שבבים קטנים יותר על גבי כרטיסי פלסטיק שטווח השידור שלהם הוא עד מטר, המיועדים לתייג אנשים, וישנם שבבים פאסיביים המודפסים על נייר, בעלי טווח של עשרות סנטימטרים, המיועדים לתייג פריטים בעלי ערך נמוך.

כרטיס האופייני כיום רק ברשתות ה-GSM בארץ ובעולם, הכרטיס המוכנס לתוך מכשיר הטלפון הסלולרי משמש כ"מוח" של המכשיר, עליו צרובים מספר הטלפון של המשתמש, ההשתייכות לרשת אליה הוא מחובר וניתן לאחסן בו גם מספר רב של מספרי טלפון ואנשי קשר. הכרטיס ניתן להעברה בין מכשיר GSM אחד לשני ובעת ההעברה, כל המידע המצוי בו עובר למכשיר בו הוא נמצא.

™SmartGuard הוא אופציית אבטחה במדפסות Fargo, התומכות בכך, המשתמשת בכרטיס גישה מותאם אישית ובקורא מובנה, כדי להגביל את הגישה למדפסת. עם תכונה זו, רק מי שברשותו כרטיס גישה תקף יכול להדפיס כרטיסים. כך נעשים הכרטיסים והמערכת בכללותה לבטוחים יותר.

אופציה זו מאפשרת, במדפסות Fargo התומכות בכך, להדפיס על הכרטיס תמונות אבטחה מותאמות אישית ומחזירות-אור המפיצות אור בחשיכה או כאשר מקור האור הוא אולטרה-סגולי.

ציפוי המידע המובלט על כרטיס בצבע, לצורך הבחנתו בהשוואה לתמונות הרקע על כרטיס פלסטיק; במרבית המקרים משתמשים בצבע זהב או כסף או צבעים מתכתיים אחרים; הבהירות הנחוצה מושגת על-ידי הוספת צבע שחור או לבן.

צהוב, מגנטה וציאן הם צבעי ההדפסה העיקריים של כרטיסים. שלושת הצבעים משולבים בדרגות משתנות כדי לקבל קשת מלאה של צבעים, בתוספת שחור (K) ושכבה שקופה של ציפוי מגן (O).

דפוס אופסט היא שיטת דפוס המבוססת על הדחיה ההדדית בין שמן ומים. בשיטה זו האלמנטים מצולמים ומוקרנים על גבי לוחות אלומיניום (פלטות). ההדפסה על גבי החומר המודפס נעשית על ידי דחיקת צבע באמצעות שמן ומים. במקומות בהם מופיעים אלמנטים על הלוח ייתפס הצבע ויצבע את הנייר, ובמקומות בהם הלוח ריק מאלמנטים, יידחה הצבע על ידי המים והנייר יישאר לא צבוע. שיטה זו יעילה ומשתלמת בהדפסת כמויות גדולות.

ISO הם ראשי התיבות של International Organization for Standardization – ארגון התקינה הבינלאומי – שכתובתו 1, Rue deVarembe, 1211 Geneva 20 בשווייץ. זהו גוף תקינה עולמי המפתח ומתחזק תקנים לכרטיסי פס מגנטי ותקנים רבים נוספים. לקבלת מידע נוסף על תקני ISO יש לפנות למכון התקנים המקומי. פרטים על מכון התקנים המקומי ניתן למצוא בכתובת http://www.iso.ch/addresse/membodies.html.

אימות הוא תהליך קביעת הזהות המדויקת של מי שמנהל טרנזאקציה מקוונת או מי שמנהל תקשורת מקוונת. לעיתים קרובות נמצא בשימוש עם טרנזאקציות של כרטיס אשראי או כרטיס חיוב. זוהי טכניקה לאישור הזהות של כרטיס מסוים או של מערכת מחשב מסוימת.

אפיק קלט/פלט (I/O) שביכולתו להעביר נתונים ב-12 מגה-סיביות (1.5 מגה-בתים), המשמש לחיבור ציוד היקפי למיקרו-מעבד. בדרך כלל, כל התקן המחובר למחשב עושה שימוש ביציאה משלו. אפיק USB מסוגל לחבר עד 127 התקנים היקפיים דרך יציאה אחת על-ידי שרשור דייזי של כולם יחד. התקני USB יכולים להיות מחוברים באופן חם, כלומר אין צורך לכבות את המחשב כדי לחבר או לנתק התקן היקפי. צופים שאפיק USB יהפוך לאמצעי החיבור העיקרי במחשבים אישיים תואמי-IBM. מרבית יצרני החומרה, התוכנה והתקשורת תומכים באפיק USB. מדפסות מסוימות עדיין אינן תומכות באפיק USB, אולם מרבית המדפסות הללו, בעלות ממשק מקבילי, תומכות בחיבור כבל המרה ממשק מקבילי לממשק USB.

ביומטריה היא טכנולוגיה ממוחשבת, המאפשרת לזהות אדם זיהוי ודאי על פי מאפיינים ביולוגיים, פיסיולוגיים והתנהגותיים הייחודיים לו. קיימות מספר שיטות זיהוי: טביעת אצבע, קשתית העין, קול, תווי פנים ועוד, כאשר לכל אמצעי זיהוי יש שני מדדים לאמינות: זיהוי שווא – מתי מתחזה מצליח להזדהות כמישהו אחר, או דחיית שווא – מתי האדם הנכון, אינו מזוהה ככזה. התחומים הקשורים בזיהוי ביומטרי הם רבים ומגוונים וכוללים בקרת גישה, ביקורת גבולות, אבטחת מתקנים, אבטחת מידע, חתימה דיגיטלית ומערכות לאימות וזיהוי. הפעלת אמצעי הזיהוי הביומטריים מתבצעת בסביבות חומרה שונות כמכשירים עצמאיים וכמכשירים המקושרים לרשתות מחשבים לצורך השוואה מול המידע בבסיס הנתונים.

ברקוד, שילוב המילים, בר (קו) וקוד, הוא בעצם קוד שבאמצעותו ספרות או אותיות מיוצגות בקווים שאותם ניתן לקרוא באמצעות קורא מתאים כך שיהוו קלט ממוחשב עבור התקן ממוחשב כגון קופה רושמת או מערכת ניהול מלאי ממוחשבת. הברקוד פותח בשנת 1971 על ידי חברת IBM במטרה לאפשר קריאה אוטומטית ומהירה של תווית המוצר או הפריט והיא מייעלת את העבודה, במקומות שבהם יש לבצע מספר רב של קריאות, כמו חנויות וספריות.סוגי ברקוד נפוצים לדוגמא: EAN code 39, code 128, EAN, UPC ועוד.

גובה תו הוא הגובה המותר המרבי של תווים מובלטים בכרטיס זיהוי. בכרטיס תואם לתקן ISO הגובה הוא 4.32 מ"מ (מוגדר ב-ISO 7811).

רשימת מידע בנתונים משתנים, כגון: שמות וכתובות. הדאטה המשתנה מודפסת על גבי המכתב, המעטפה או כל חומר מודפס אחר המיועד לדיוור.

הפצת חומר מודפס למספר גדול של נמענים (ראה גם דאטה משתנה).

דפוס אופסט היא שיטת דפוס המבוססת על הדחיה ההדדית בין שמן ומים. הגלופה, בשיטת דפוס זו, היא לוח אלומיניום (פלטה) המרוח בשכבת אמולסיה שומנית. באמצעות תהליך פוטוליטו ניתן להסיר את שכבת האמולסיה. אזורים שמהם הוסרה אותה אמולסיה לא יודפסו. לאחר שלב יצירת הגלופה מכונת הדפוס תמרח את הגלופה בשכבת מים, אזורים שומניים (אזורים בהם האמולסיה לא הוסרה) ידחו את אותה שכבת מים ואילו באזורים ללא שכבת האמולסיה לוח האלומיניום יקלוט את שיכבת המים. בשלב הבא מכונת הדפוס תמרח את הגלופה בצבע שומני, אזורי האמולסיה יקלטו את שכבת הצבע השומני, ואילו אזורים בהם אין אמולסיה וכרגע ישנה שכבת מים ידחו את הצבע השומני. בצורה זו נוצרת הסלקטיביות בין אזורים מדפיסים ואזורים שאינם מדפיסים. לאחר שלב זה תעבור האינפורמציה (הצבע) על גבי יריעת גומי (בלנקט) וזו תעביר את האינפורמציה המודפסת על גבי החומר המודפס. שיטה זו יעילה ומשתלמת בהדפסת כמויות גדולות.

התהליך הנפוץ ביותר להדפסת כרטיסי פלסטיק, המבוסס על העובדה שמים ושמן אינם תואמים. הדיו מחליף את השמן ואילו תמיסת האלקליין מחליפה את המים. אלה הם שני הרכיבים העיקריים שחייבים לפעול באופן הדדי במשך תהליך ההדפסה ולאפשר לדיו להיצמד לאזור התמונה בלוח ההדפסה, בעוד התמיסה דוחה את הדיו מהאזור שמחוץ לתמונה.

דפוס משי או הדפס משי היא שיטת הדפסה שבה מדפיסים דימוי דו-ממדי בעזרת רשת חוטים צפופה.תהליך יצירת הדפס המשי כולל ציור הדימוי על גבי רשת החוטים. בעזרת שעווה או בטכניקות אחרות, אוטמים את האזורים בציור שרוצים שישארו ללא צבע. בכך הופכת הרשת להיות גלופה או שבלונה מודולארית, אותה אפשר לשנות ולאטום מחדש, בהתאם לצבע שרוצים להדפיס. העברת הצבע מן הרשת אל היצירה המיועדת להדפסה, נעשית על ידי "ניגוב" הצבע הסמיך שנמצא על הצד העליון של הרשת בעזרת מגב. דפוס המשי מיועד בעיקר למטרה מסחרית. השיטה מאפשרת הדפסה על חומרים מגוונים שאינם דומים לנייר כמו פלסטיק, מתכת, טקסטיל, עץ וכו' ובשכבה משמעותית של צבע לקבלת טקסטורה ועצמה של גוון- הדפסי משי אמנותיים. כיום הטכנולוגיה שיפרה את הדיוק והמהירות אבל נשארה נאמנות לעקרון הבסיסי של הדפס המסורתי. יצור הגלופות המסורתי שונה והוא פועל על פי העיקרון של פיתוח צילומים והדפסת תמונות, בעזרת ציפוי הרשת בחומר רגש לאור הנקרא אמולסיה, ובכך מעבירים בדייקנות את הדימוי לרשת ולמשטח המודפס, ללא צורך בשעווה.

הבלטה פירושה לחיצה על שטנץ בדוגמא כלשהיא על פני השטח של כרטיס פלסטיק כדי ליצור תו בולט. התו הבולט ניתן לקריאה באופן חזותי וניתן להשתמש בו עם מכונת הטבעה כדי לבצע רישום של הנתונים הבולטים.

תהליך הבלטת אלמנט מסוים על גבי החומר המודפס. את החומר "דופקים" בעזרת הגלופה העשויה כצורת האלמנט המבוקש, ובצדו השני של החומר המודפס נוצרת הבליטה. כדי להכין את גלופת ההבלטה משתמשים באותה גרפיקה ששימשה להדפסה. בתחום כרטיסי הפלסטיק ניתן עדיין לראות את כרטיסי האשראי כאשר מספר הכרטיס ופרטי הלקוח מוטבעים (מובלטים) עליו, זכר לימים שבהם "גיהצו" את הכרטיס במכונה ידנית מעל שובר ידני לתשלום.

תהליך ההדפסה הישירה לכרטיס (DTC) מדפיס תמונות דיגיטליות ישירות על גבי כרטיס פלסטי עם פני שטח חלקים, נקיים ומבריקים.

מונח המתייחס לשטח ההדפסה המרבי בכרטיס. המדפסות והמקודדים עם יכולת הדפסה עד-הקצה מסוגלים להדפיס עד מעבר לקצה הכרטיס; כך מקבלים כרטיסים מודפסים ללא שוליים כלל.

מונח המתייחס לשטח ההדפסה המרבי בכרטיס. המדפסות והמקודדים עם יכולת הדפסה מקצה-לקצה מסוגלים להדפיס ממש עד קצה הכרטיס; כך מקבלים כרטיסים מודפסים ללא שוליים כמעט.

תהליך יצירת תמונה על כרטיס פלסטיק באמצעות ראש הדפסה מחומם.

שיטת הדפסה על בד שבה מסך רשת הכולל את התמונה ומצופה בשכבת דיו נלחץ כנגד החומר שעליו רוצים להדפיס את התמונה.

הדפסת תצלום ייחודית המעניקה אפקט תלת-ממדי על חומר שטוח. הולוגרמות אינן קלות להעתקה והן משמשות בכרטיסים למטרות אבטחה ואסתטיקה.

יישום רדיד, חומר מיוחד עם ציפוי דק מאחור, על כרטיסי PVC באמצעות הטבעת חותמת חמה על הרדיד. הרדיד נצמד לפני השטח ומותיר את צורת החותמת על הכרטיס. ניתן לשלב הטבעת רדיד עם הטבעה כדי ליצור תמונה תלת-ממדית מרשימה יותר.

לחיצת הגלופה על גבי סליל חם בצבע תואם ליצירת ההטבעה על החומר המודפס. בד"כ משתמשים בסליל (Foil) בצבעי כסף, זהב, צבע מתחלף (דמוי הולוגרמה) וכד'.

קיצור של המונח High Coercivity (כפינות גבוהה). פסים מגנטיים מסוג HiCo מעניקים את רמת העמידות הגבוהה ביותר בפני נזקים משדות מגנטיים אקראיים. בהשוואה לפסים מגנטיים בעלי כפינות נמוכה (loco), קשה יותר לקודד אותם מאחר שהקידוד מחייב שימוש בעוצמה גבוהה יותר. זו הסיבה לכך שכרטיסי פסים מגנטיים מסוג HiCo הם מעט יותר יקרים.

הדפסה ו/או קידוד ו/או תכנות כרטיס עם נתונים אישיים המיוחדים למחזיק הכרטיס.

במדפסות ובמקודדי הכרטיסים של חברת Fargo נכללות מספר אפשרויות של התאמת צבעים. אפשרויות אלה מובנות במנהל המדפסת כדי שניתן יהיה לבחור בהן באופן פשוט. הצבעים מודפסים ביתר בהירות, פירוט ודיוק.

מערכת ההתאמה של Pantone (PMS) היא מערכת בינלאומית ושם מותג למערכת להתאמת צבעים המיוצרת על-ידי Pantone, Inc מארה"ב, מערכת המשמשת לסטנדרטיזציה של צבעים. השיטה מבטיחה שכל הצבעים המפורטים והמשמשים להדפסה יפיקו תוצאות סטנדרטיות בכל מקום בתעשייה. הצבעים מצוינים כמספרים, כלומר PMS 032, PMS 300 וכו'. לעיתים נוספת הסיומת U (לא מצופה) או הסיומת C (מצופה). השימוש בסיומת בא בשל העובדה שהצבעים נראים באופן שונה מאוד עם או בלי ציפוי. הדיו של Pantone מספק מגוון הרבה יותר רחב של צבעים מאשר זה המתקבל משימוש ב-CMYK.

חתימה אלקטרונית (או חתימה דיגיטלית) משמשת לאימות זהותו של מי שכתב מסמך אלקטרוני ולהתחייבות החותם על תוכן המסמך – בדיוק כמו חתימה רגילה על מסמך נייר. באמצעות חתימה אלקטרונית ניתן לבצע פעולות שדרשו בעבר נוכחות אישית או משלוח של טפסים בדואר, כגון: תשלומים, הגשת דו"חות מס, משלוח הודעות משפטיות ועוד. חתימה אלקטרונית היא רצף ייחודי של 128 ביטים (ביט = ספרה בינארית) אשר עובר תהליך הצפנה. הרצף מופק ומוצפן כאשר מבצעים פעולת חתימה אלקטרונית בעזרת אמצעי זיהוי אלקטרוני כגון תעודה אלקטרונית. רצף המספרים הוא חדש ושונה לכל מסמך שעליו חותמים. כלומר, חתימתו של אדם שונה ממסמך למסמך. לחתימה אלקטרונית מעמד זהה לזה של חתימה רגילה, בכפוף להנחיות המופיעות בחוק חתימה אלקטרונית משנת 2001. מתוך חוק חתימה אלקטרונית: "חתימה אלקטרונית מאובטחת" - חתימה אלקטרונית שמתקיימים בה כל אלה: (1) היא ייחודית לבעל אמצעי החתימה; (2) היא מאפשרת זיהוי לכאורה של בעל אמצעי החתימה; (3) היא הופקה באמצעי חתימה הניתן לשליטתו הבלעדית של בעל אמצעי החתימה; (4) היא מאפשרת לזהות שינוי שבוצע במסר האלקטרוני לאחר מועד החתימה; "חתימה אלקטרונית מאושרת" - חתימה אלקטרונית מאובטחת אשר גורם מאשר הנפיק תעודה אלקטרונית בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה אותה." יתרונותיה של החתימה האלקטרונית לשימוש בחתימה אלקטרונית מספר יתרונות ייחודיים הכרוכים באבטחת מידע. חתימה אלקטרונית בטוחה יותר מחתימה רגילה משום שלא ניתן לזייף אותה או לגנוב אותה. החתימה האלקטרונית משלבת את היתרונות הבאים: אימות זהות החותם (Authentication) – הוכחת זהות החותם באמצעות תעודה אלקטרונית הייחודית לחותם, שניתן להפעילה רק באמצעות קוד סודי הידוע לחותם בלבד. אימות שלמות המסמך (Integrity) – כל שינוי במסמך, ולו המזערי ביותר, משנה גם את החתימה האלקטרונית. אם גורם לא מורשה ביצע שינוי במסמך, תוכנת החתימה תתריע על כך שהמסמך שונה לאחר החתימה, והמסמך יהיה בלתי קביל. בניגוד לחתימה על מסמך נייר, שניתן להעתיקה למסמך אחר, את החתימה האלקטרונית לא ניתן לזייף או להעתיק למסמך אלקטרוני אחר משום שהיא ספציפית למסמך מסוים. אי התכחשות לחתימה (Non Repudiation) – לא ניתן להתכחש לחתימה ולעובדה שהמידע הכלול במסמך נחתם על ידי החותם, המחזיק בתעודה אלקטרונית ייחודית לו ובקוד סודי להפעלתה, הידוע רק לו. החתימה האלקטרונית כוללת למעשה את שתי הפעולות שאליהן מתייחסת המילה "חתימה": חתימה על מסמך (Sign) המעידה על זהות החותם וכוונתו להתחייב לתוכן המסמך; וחתימה של מסמך (Seal), השומרת שלא ייעשה שינוי במסמך לאחר- בדומה לסגירת מעטפה בחותם שעווה. כיצד מתבצעת חתימה אלקטרונית? תהליך החתימה מתבצע באמצעות תוכנה מיוחדת לחתימה אלקטרונית, כגון תוכנת Sign & Verify שפותחה על ידי תהיל"ה. ראשית, על המשתמש להציג למערכת תעודה אלקטרונית ולהקיש את הקוד הסודי שלו. לדוגמה, כאשר משתמשים בכרטיס החכם של מערך ממשל זמין, יש להכניס לקורא הכרטיסים המחובר למחשב את הכרטיס החכם, שעליו תעודה אלקטרונית המזהה את המשתמש, וכן להקיש סיסמה. רק לאחר שהמערכת זיהתה בוודאות את המשתמש, ניתן להתחיל את תהליך החתימה. התהליך המתמטי שמתבצע בתוכנת החתימה שקוף למשתמש.

מונח טכני המשמש לציון החוזק הנחוץ לשדה מגנטי כדי כדי להשפיע על נתונים המקודדים על פס מגנטי. הכפינות, הנמדדת באוארסטד (Oersted או Oe) מוגדרת באופן חופשי מאוד כשדה המגנטי הנחוץ כדי לקודד או למחוק פס מגנטי. לפסים מגנטיים רגילים בעלי כפינות נמוכה (הנקראים לעיתים קרובות loco, מהמונח low coercivity) יש כפינות של 300 אוארסטד. אחרים מצויים בטווח של 600 עד 650 אוארסטד. לפסים מגנטיים בעלי כפינות גבוהה (הנקראים לעיתים קרובות hico, מהמונח high coercivity) מצויים בטווח של 1,250 עד 4,000 אוארסטד. פסים בנקאיים ופיננסיים הם בעלי כפינות ממוצעת של 2750 אוארסטד. פסים בעלי כפינות גבוהה עמידים יותר למחיקה מקרית.

כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום פיזי המאפשר ללקוח לממש הסכם אשראי שחתם עם חברת אשראי. האמצעי הוא ברוב הפעמים כרטיס פלסטיק המכיל פס מגנטי של נתוני זיהוי.

שיטת תשלום אוניברסלית המאפשרת למחזיק הכרטיס לבצע תשלומים עבור סחורות ושירותים ולקבל מזומנים, לא רק דרך החשבון של מחזיק הכרטיס אלא גם באמצעות אשראי מהבנק מנפיק הכרטיס.

כרטיס בגודל לא סטנדרטי המשמשים לזיהוי חזותי יעיל יותר והם קיימים בגדלים לא-תקניים רבים. הגדלים הפופולריים ביותר של כרטיסים גדולים מדי הם CR-90 (בגודל 3.63" על 2.37" או 92 מ"מ על 60 מ"מ) וכן CR-100 (בגודל 3.88" על 2.63" או 98.5 מ"מ על 67 מ"מ).

כרטיס פיננסי שנטען בסכום כסף מסוים, כאשר מהכרטיס נגרע כל פעם סכום הקנייה. מוכר גם בשמות 'כרטיס מזומנים', 'ארנק אלקטרוני', 'כרטיס משולם מראש' וכו'.

כרטיס המזהה את המחזיק בו; במרבית המקרים כרטיס הזיהוי כולל תמונה של מחזיק הכרטיס, שמות פרטיים, שם משפחה, תאריך לידה, תאריך תפוגה של הכרטיס, מספרים מיוחדים ופרטים נוספים.

כרטיס זיהוי הינו כרטיס המשמש לזיהוי האדם המשתמש בו

סוג של כרטיס חכם. מוכר גם בשם 'כרטיס סנכרוני', כולל 256 סיביות או 32 בתים של זיכרון ומתאים לשימוש ככרטיס אסימון או כרטיס זיהוי.

כרטיס חכם, שגודלו על פי רוב זהה לזה של כרטיס אשראי, מכיל שבב המעניק יכולת אחסון מידע ועיבודו - והינו מחשב (CPU) לכל דבר. תכונה זו מבדילה את הכרטיס החכם מהכרטיס המגנטי, שהינו בעל יכולת אחסון, אך נטול יכולת עיבוד עצמאית ומשמש כמתווך מול מאגר מידע מרכזי. הכרטיסים המגנטיים, המוכרים לנו מחיי היומיום, הם כרטיסים פסיביים, המאחסנים כמות מידע קטנה מאוד ובעצם רק את הקוד המגנטי הטבוע בפס המגנטי. סוגי כרטיסים: הכרטיסים נחלקים על פי סוג השבב שקיים בהם ולפי אופן הקריאה של המידע. א. חלוקה לפי סוגי שבבים: 1. כרטיס זיכרון (Memory Card), המכונה גםChip Card , משתמש ביכולת אחסון גבוהה, אך אינו עוסק בעיבוד עצמאי, בניגוד לכרטיס החכם "האמיתי". כרטיסים אלה מכילים בין 1 ל-8 KBit זיכרון, בתצורתEPROM או EEPROM ומשמשים כיום בעיקר ככרטיסים כספיים פשוטים (למשל, כרטיסי הטלכרט ברוב מדינות אירופה). עלות ייצורם מסתכמת בפחות מדולר לכרטיס. 2. כרטיסים חכמים (Smart Card) בעוצמות שונות, שעלותם נעה בין 2 ל-20 דולר. גודל הזיכרון של הכרטיסים החכמים נע בין 8 ל-64 KBit, והם מסוגלים לאחסן גם מידע ביומטרי (המאפשר זיהוי בעל הכרטיס באמצעות טביעת אצבעות, רשתית העין או קול). ב. חלוקה לפי סוגי קריאה: 1. כרטיסי מגע (contact) - דורשים מגע פיזי עם קורא כרטיסים. כרטיסים אלה נמצאים בשימוש בעיקר במערכת הבנקאית. 2. כרטיסים ללא מגע (contactless) - די בקרבתם לקורא על מנת להפעילם. נמצאים בשימוש בעיקר בתחום התחבורה, שם יש צורך במעבר מהיר ככל האפשר של נוסעים רבים. 3. כרטיס משולב (Combicard) - ניתן להפעלה במגע וללא מגע על אותו שבב. באמצעות הכרטיס המשולב ניתן יהיה לבצע מגוון של יישומים. שימושים עיקריים לכרטיסים חכמים היכולת של הכרטיס החכם לעבד מידע, ולא רק לאחסן אותו, עושה אותו כלי יעיל להרצה של אלגוריתמים, הדרושים לצורכי הצפנה וזיהוי. הכרטיס הופך אקטיבי בזכות יכולתו להגביל את הגישה למידע שבו ולבצע אינטראקציות מורכבות בתקשורת אינטראקטיבית עם המכשיר הקורא אותו. ניתן לחלק את השימושים בכרטיס החכם לשלושה תחומים עיקריים: 1. זיהוי – לדוגמא, פרטיו האישיים של אזרח בכרטיס המשמש כתעודת זהות או פרטיו של חבר במועדון לקוחות. 2. מידע – אחסון פרטי תיק רפואי, פרטי פוליסת ביטוח או מידע נצבר בתוכנית נאמנות לקוח. 3. ארנק אלקטרוני – טעינת הכרטיס בסכום כסף שמאפשר ביצוע רכישות עד גובה הסכום שהוטען במקום שימוש באמצעי תשלום אחרים.

כרטיס משולב (Combi) הוא כרטיס המשלב טכנולוגיית 'מגע' וגם טכנולוגיית 'ללא מגע', באותו כרטיס עצמו לעתים גם בהתממשקות לאותו הצ'יפ.

כרטיס שתמורתו שולמה בנקודת המכירה והמאפשר למחזיק בו לרכוש סחורות ושירותים עד הסכום ששולם מראש.

כרטיס חכם המסוגל לטפל במגוון יישומים.

מונח המתאר כרטיס ריק, בד"כ לבן, ללא גרפיקה מודפסת הדפסה. משמש בד"כ ככרטיס להדפסה במדפסות להפקת תגים.

כרטיסי CR-100, המכונים לעיתים קרובות 'כרטיסים גדולים מהרגיל' או 'כרטיסים בגודל צבאי' הם בגודל 3.88" על 2.63" (98.5 מ"מ על 67 מ"מ).

הגודל התקני של כרטיס הוא CR-80. מידותיו הן 3.375" על 2.125" (85.6 מ"מ על 54 מ"מ).

כרטיסים CR-90 הם מעט גדולים יותר מהכרטיסים התקניים CR-80 ומידותיהם הן 3.63" על 2.37" (92 מ"מ על 60 מ"מ).

כרטיסים עם שכבה אטומה על פני הכרטיס המכסה סיסמה, קוד או פרט אחר. יש לגרד את הרצועה כדי לשלוף את המידע הנמצא תחתיה; נפוצים מאוד בהפעלת שירותים משולמים מראש, כגון גישה לאינטרנט, חיבור נייד וטלפוניה אינטרנטית ובינלאומית.

קיצור של Low Coercivity (כפינות נמוכה). קל יותר לקידוד ומעט יותר זול מאשר כרטיסים עם פס מגנטי מסוג HiCo.

פעולה המתבצעת באמצעות מערכת חומרה ותוכנה המשמשת לקבלה ולשמירה של הנתונים האישיים והתמונות של תצלומי מחזיק הכרטיס.

התהליך המשלב חומר לבידה (למינציה) וחומר ליבה באמצעות זמן, חום ולחץ. החומרים המרובדים המשמשים במדפסות הכרטיסים מסופקים בגלילים, עם או בלי מובילים.

חיתוך החומר המודפס לצורה מיוחדת בעזרת סכין. כל עבודה דורשת הכנת סכין מותאמת אישית היוצרת את קו המתאר הגראפי הנדרש, את הסכין ממקמים על בסיס עץ לביצוע העבודה.

נקודת חיבור חשמלית בין הצ'יפ בכרטיס חכם לבין התקן הממשק החיצוני שלו.

נקודת חיבור חשמלית בין כרטיס חכם לבין התקן הממשק החיצוני שלו.

מדפסת לשימושן של תחנות עבודה ברשת. מדפסת רשת כוללת כרטיס מובנה של ממשק רשת או שהיא מחוברת למדפסת ברשת.

מחזיק כרטיס הוא האדם שעבורו הונפק הכרטיס (לא בהכרח האדם המחזיק בכרטיס פיזית).

התוכנה המאפשרת למערכת ההפעלה לבנות ולעצב פקודות ונתונים באופן מתאים המיועד למדפסת; למעשה, מנהל המדפסת מעביר למערכת ההפעלה את כל הנחוץ לה כדי לתפעל כהלכה את המדפסת.

אדם או ארגון המנפיקים כרטיסי זיהוי למחזיקי כרטיסים פרטיים או ארגוניים.

מסופוניםם בנקודת המכירה (POS) הם קוראי כרטיסים מגנטיים (ו/או כרטיסי שבבים) עם אבזרים נלווים של תצוגה, לוחות מקשים ומיקרו-מעבדים. מסופים אלה משמשים לחיוב ו/או לאישור מכירות קמעונאיות.

מספור כרטיסים מקודדים בסדר רציף.

סובלימציית (המראת) צבע היא התהליך שבו משתמשים המדפסות ומקודדי הכרטיסים של חברת Fargo כדי להדפיס תמונות חלקות, בגוון אחיד ובאיכות תצלום. התהליך עושה שימוש בגליל סרט מבוסס על צבע המחולק לסדרה של לוחות צבע. לוחות הצבע מסודרים בסדרות מחזוריות של שלושה צבעים נפרדים לאורך הסרט: צהוב, מגנטה וציאן (YMC). כאשר הסרט והכרטיס עוברים בו זמנית תחת ראש ההדפסה, מאות רכיבים תרמיים מחממים את הצבעים על הסרט. לאחר שהצבעים התחממו, הם מתאדים ומתפשטים על פני השטח של הכרטיס. שינוי עוצמת החימום של כל רכיב תרמי בתוך ראש ההדפסה מאפשר לשנות את הרוויה של כל נקודת צבע מועברת. כך מתמזגים הצבעים אחד בשני ומקבלים תמונות צבעוניות מציאותיות בגוון אחיד.

אחד משלבי הגימור. לאחר האיסוף ו/או ההכנסה של הפריטים, עוטפים אותם יחד. למשל: חוברות ובתוכן עלונים מעוטפות בניילון ומופצות לבתי הלקוחות.

פעולה הכוללת את הכנסת הכרטיס למעטפה ביחד עם מסמכים מצורפים כגון עם מכתב ללקוח ו/או חומר לקידום מכירות ושיגורו בדואר.

ערוץ הוא מקום בכרטיס מגנטי עבור נתונים מקודדים באופן קווי. מיקום של הערוץ הוא, בדרך כלל, במרחק מוגדר מהקצה העליון (הקצה הארוך הקרוב ביותר) של הכרטיס. ערוצי ISO ממוספרים 1, 2 וכן 3. לכרטיסי הטיסה יש מיקום זהה לאלה של כרטיסי בנק אולם יש בהם גם ערוץ 4. אורך הקווים המרכזיים עבור ערוצי ISO 1, 2 וכן 3 הוא בהתאמה 7.06 מ"מ, 10.36 מ"מ וכן 13.92 מ"מ (0.278", 0.408" וכן 0.548"). אורך הקו המרכזי של ערוץ 4 בכרטיסי טיסה הוא הוא 17.48 מ"מ (0.688") בקירוב מהקצה העליון של הכרטיס.

פוליוויניל כלוריד (הידוע כ- PVC) הוא פולימר הנמצא בשימוש נפוץ. הוא בעל ערך רב בתעשייה הכימית ובצורתו הקשיחה משמש לייצור: ציפויים לבניינים, כרטיסי פלסטיק, מסגרות לחלונות, תקליטים (מכאן השם :תקליטי ויניל), צינורות ואביזרי אינסטלציה ועוד.

פס מיוחד על כרטיס לכתיבת חתימה או מידע אחר; יכול להיות עם או בלי כותרות המונעות את שחיקת החתימה.

פס מגנטי מתייחס לפס המגנטי השחור או החום על כרטיס. הפס מיוצר מחלקיקים מגנטיים של שרף. החומר שממנו עשויים חלקיקי השרף קובע את כפינות הפס; ככל שהכפינות גבוהה יותר, כך קשה יותר לקודד – ולמחוק – מידע מהפס. פסים מגנטיים משמשים לעיתים קרובות ביישומי בקרת כניסה, בקרת זמן ונוכחות, תוכניות ארוחות צהריים, כרטיסי ספריות ועוד.

תהליך הדפסת ארבעת צבעי היסוד: Magenta, Cyan, Yellow, Black. מארבעת צבעי הפרוצס מורכבים כל שאר הצבעים להדפסה. צבעים אלה נקנים מוכנים ומותאמים להדפסת צבעים, רשתות ושטחים.

פרוצס ב- 4 צבעים הוא מונח שפירושו הדפסה בצבע מלא. זהו תהליך השילוב של ארבעה צבעי הדפסה עיקריים כדי ליצור תמונה צבעונית מודפסת או צבעים המורכבים מארבעת צבעי היסוד. עיין בערך CMYK.

צבע בלתי נראה באור יום; ניתן לראותו רק תחת אור אולטרה-סגול; משמש להגנה בצורה טובה על נתונים מפני העתקה או חיקוי.

צג ה-LCD או Liquid Crystal Display – מציג את המצב הנוכחי של המדפסת ומשתנה בהתאם למצב הפעולה הנוכחי שלה. הצג מודיע על שגיאות באמצעות טקסט, שהוא קל יותר להבנה מאשר נוריות LED.

רובד-על לכרטיס, בעובי של 1 מ"מ או 0.6 מ"מ, המעניק לכרטיסים הגנה יוצאת מן הכלל; אידיאלי בסביבות קשות או בסביבות המחייבות אבטחה נוספת. קיים בצורה נקייה או עם תמונות בטחון הולוגרפיות מוטבעות.

שכבה שקופה דקה המיושמת כרטיסים כדי להעניק להם עמידות בפני שריטות ודהייה בגלל חשיפה לקרינת UV.

רובד-על לכרטיס בעובי של 0.25 מ"מ המגביר את בטיחות ועמידות הכרטיס ומשמש לעיתים קרובות ביישומים בהם נחוצה עמידות בינונית, או כאשר נחוצה אבטחה נוספת (כגון תמונות הולוגרפיות).

קדם דפוס הוא השלב הסופי לאישור לפני הדפסה בשלב זה מוציאים פלט הדפסה להגהה ואישור גרפי סופי. בעבר הגהות כרומאלין הייתה היו הדרך הנפוצה ביותר והאיכותית להעברת עבודת אומנות סופית להדפסה. המונח Chromalin הוא שם רשום עבור הגהת מדפסת המיוצרת על-ידי Dupont. כיום משתמשים בהגהת איריס כפלט על נייר כרומו שהינה פתרון זול יותר ואיכותי לא פחות.

קורא הוא מכשיר המורכב מראש מגנטי, מעגלים אלקטרוניים ותיבה. הוא משמש לקריאת נתונים מגנטיים מפס.

תהליך 'הכתיבה' האלקטרוני של מידע על פסים מגנטיים או על שבבים של כרטיסים חכמים.

תקן קליפסו (Calypso) הוא תקן כירטוס אלקטרוני המגדיר את הדו-שיח המאובטח בין הכרטיסים לבין המסוף. התקן פותח על-ידי קבוצת שותפים אירופיים מהערים בריסל (בלגיה), ליסבון (פורטוגל), קונסטנץ (גרמניה), פריז (צרפת) וונציה (איטליה). תוכנית הפיתוח, שנמשכה 10 שנים, הצליחה ליצור טכנולוגיה של כרטיסים חכמים ללא מגע המתאימה לשימושים בתחבורה הציבורית. בתקן נלקחו בחשבון בחירות פונקציונליות מסוימות, כדי לענות על הצרכים של מפעילי התחבורה, כגון: טכנולוגיה ללא מגע, טרנזאקציה מהירה ובטוחה (אבטחה מבוזרת), תקשורת בזמן הטרנזאקציה, יישום תחבורתי גמיש לבניית המערכת שלב-אחר-שלב, מוצרים ממוקדים שיאפשרו כיסוי של כל המשתמשים והכנסת שירותים חדשים, יכולת שדרוג ועמידה בתקנים הקיימים, מיקרו-מעבד, ממשק כפול והתאמה לתקנים ISO 7816-1, 2, 3, 4 וכן CEN 1545. הטכנולוגיה נפתחה לכל היצרנים באופן הוגן ולא-מפלה, במטרה להבטיח את: לידתה של טכנולוגיה חדשה זו, התאמה לצורכי התחבורה הציבורית העירונית, תאימות מלאה של המוצרים, תחרות שיווקית הוגנת.

מכשיר אלקטרוני העושה שימוש בחום כדי להעביר תמונה דיגיטלית מסרט צבע מיוחד אל פני השטח של כרטיס פלסטיק.

גודל הרכיב הקטן ביותר הניתן להדפסה של תמונה. בדרך כלל מבוטא בנקודות לאינץ' (dpi).

ריווח תווים הוא הריווח הנומינלי של תווים מובלטים בכרטיס זיהוי. עבור 150 כרטיסים רגילים הריווח הוא 3.63 מ"מ, עם ריווח מינימלי, בין שני תווים רצופים, של 3.48 מ"מ (מוגדר ב-ISO 7811).

חיתוך דבר הדפוס בצורת קו מתאר גרפי, על ידי מבלט שסכיניו ערוכים באותה צורה.

שרוך שעשוי להיות עשוי ממגוון חומרים כגון: בד, פוליאסטר, סאטן, משי וכד'. יכול להגיע במספר צבעים ו/או בתוספת הדפסת רקע או לוגו במגוון שיטות ובמגוון גימורים. יכול לשמש לנשיאת: כרטיסי זיהוי, מפתחות, משרוקיות וטלפונים ניידים.

התקן המקובל בתעשייה המאפשר למחשב לקיים תקשורת עם מכשיר גרפי, כגון סורק או מצלמה דיגיטלית. כמעט כל הסורקים, המצלמות הדיגיטליות ומצלמות האינטרנט הם תואמי TWAIN.

חברת Fargo מספקת, בדגמים נבחרים, תחנת עגינה אופציונלית לכרטיסים אלקטרוניים שאותה ניתן להזמין עם מקודדים לסוג אחד, שניים או שלושה סוגים שונים של כרטיסים אלקטרוניים. מדפסות אלה מאפשרות לתוכנת היישום לקרוא ו/או לכתוב מידע בזיכרון של הכרטיסים האלקטרוניים. המקודדים האופציונליים כוללים את כל הדרוש לתוכנית היישום כדי לתקשר עם כרטיס אלקטרוני מסוג מסוים דרך ממשק RS-232 רגיל. תחנת העגינה לכרטיסים אלקטרוניים של Fargo מסופקת באופן רגיל עם הפינים לקריאה/כתיבה (המוגדרים על-ידי ISO) הנחוצים לתקשורת עם כרטיסי מגע חכמים. ניתן להזמין את תחנת העגינה לכרטיסים אלקטרוניים עם מקודד לפס מגנטי ISO התומך בערוצים 1, 2, וכן 3 ב-Hico או Loco או בפס מגנטי מסוג JIS II.